סבא פרץ נפטר היום.
ממקור השם אתם מבינים שהוא לא היה מכאן.
אני לא פרץ.
אני שפר, אני מכאן.

פרץ זייף דרכונים מחנות קטנה במרוקו עם המוסד כדי להעלות
יהודים לארץ.
שפר היה קצין במסתערבים של סיירת מטכ"ל.
בעקבות אירועים במהלך מלחמת לבנון השנייה ואחריה, שפר הוכר
לבסוף כנכה צה"ל.
שפר הילד המוצלח נפגש אז בצבא בפרץ החיה החצוף שחושב שהוא יכול
לחדור לכל מקום שבא לו ולזרוע הרס וחורבן מבלי להיתפס.
שהוא יכול להתחזות, כמו שאימנו אותו.
אבל הוא לא יכל, פשוט לא יכל.
וגם המפקד שלו נהרג, אבל עזבו, זה לא זה.

"תנשום סבא, תנשום."
אמרתי לו.
לחצתי לו את היד לקצב המשפט "אני אוהב אותך".
הוא לחץ בחזרה.
פרץ זכר את הנכדים והנינים עד הסוף.
ידע להגיד שזה אני שהייתי מגיע לבקר כשראה את הילד שלי.

סבא חיכה אולי שאסיים את קרב הגירושין שלי, ולדעת שניצחתי את
זה, כדי ללכת.
אולי אפילו לקח את האנרגיות השליליות של כל זה ממני איתו.
ממש יומיים אחרי.
סבתא אמרה שלחשה לו שכן.

ההיא טענה שאני פרץ, ולכן אסור לי להיות אבא לילד קטן.
אבל אוי מותק איך הראיתי לה, הילד הזה הוא שפר.
ואני שפר.
היחיד ממשפחת שפר שהיה שם עם סבא פרץ בסוף, כל אחד וסיבותיהם
הטובות.