"במלוא הקיטור, אף-פעם לא לעצור,
לרסק בקטר הרכבת כל מחסום,
להפוך אותו לשבבים"
זו הייתה השירה שנשמעה,
והיא הייתה חדורת מהפכה
זו השירה שנשמעה מעבר לארצות השממה,
והכניסה אש בלב כל המתוסכלים והממורמרים
אבל מיכה האזין לבוב דילן,
ולא שמע את השירה שהתנגנה ברחובות
אבל מיכה קרס והתמוטט ונכנע מזמן,
ולא היה לו ראש למהפכות
בכל זאת העיר עלתה באש,
וכל המוסדות הציבוריים התרככו בביישנות לתוך הלהבות
אבל בכל זאת אנשים עם כלי נשק מאולתרים,
התעמתו עם כוחות מוסדות השלטון,
והיו נהרגים בשני הצדדים
אבל מיכה היה כבר זקן,
שבע ימים ועטור זקן
לא הוא רצה לשמוע על דברים כגון זה,
הוא רצה לכלות ימיו בשקט,
למות שלוו,
הרבה זמן לא נותר
והם דפקו אצלו בדלת,
אמרו אהיה לנו ל-אב
והם גערו בו ודחקו בו לשאת את לפיד המהפכה,
אבל הוא לא ענה
וכש-כל הארץ נחרבה,
ולא היה מה לצפות עוד
הוא אכל טונה מתוך קופסת שימורים,
ונכנס למיטה כאילו כלום לא קרה
הוא הניח את ראשו על הכרית
הוא האזין לרחשי הלילה
הוא נרדם בטוב ובנועם
הוא לא התעורר יותר
הוא התעורר בגוף אחר,
בתקופה אחרת. |