|
ימים באים בסך
כולם קטיפה לוטפת
במין מרבד מבושם
של פרחים.
שמחה ביומי ובחלקי
שולחת עתיד לפני
במין קלילות,
רואה נכדים ומקווה
לזכות בבריאות ואריכות ימים.
רגעים גדולים עיצבו ימיי
כסיפור שלא נגמר
ואני מעצבת עלילה כרצוני
לחיות טוב ושליו. |
|
|
אנשים, אחיי
לאנושות, רעיי
לסבל- אל תאמרו
נואש! אל תאבדו
את התקוה להשאר
בבור השופכין
שרציתם, במקום
ללכת לבור
השופכין שאינכם
רוצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.