אש מאכלת בתוכי, אני מניח לה לבעור,
אני שמיים בוערים, אני כאב ללא קול.
מחפש אותך רוקדת בין הלהבות,
שומע רק צרחות.
אני נחנק מהעשן, עובר דרך בתים נטושים,
מביט בחפצים ריקים, מניח להם להתכלות,
אין בהם חיים יותר, אין תקוות,
עובר דרך דלתות נעולות.
הידיות לוהטות למגע,
אני מוריד אותן בבעיטה,
עוצמת האש פוגעת בי בעצמה,
אני קם וממשיך, בלי נשימה.
שומע רק צרחות,
רואה את הלהבות רוקדות,
איפה את?!?!
אני צורח בעצמי,
ללא קול.
אש מאכלת בי.
ואני מניח לה לבעור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.