הבריאה חולה.
היא תוקפת את עצמה
בלי דעת. חשוכה,
מפרידה מים ממים.
מה עם מי שכאן,
שהבאת בלי אהבה?
תהיי בריאה.

היה היה נר,
בחושך, הוא סיפר
שכל האור נמצא אצלו.
בתריסים מוגפים
הם ישבו סביבו, שרופים,
לא רואים -
השמש כבר פה.

החולה רעה.
מסתירה את התרופה,
עומדת במקומה,
מפרידה אדם מבית.
מה אם קצת פספסת?
כשנבראת, עוד לא ידעת
את לא בריאה.

היה היה נר,
בחושך, הוא שיקר
שכל האור נמצא אצלו.
בתריסים מוגפים
הם קפאו סביבו, שרופים,
לא שומעים -
השמש כבר פה!

עולם הולך ונעלם, בינינו,
בני אדם - עבר זמנם
והשמיים כבר נופלים עלינו,
הם - מהדקים אחיזתם.