|
כשאבגוד בך
אני אלבש שמלת מלמלה לבנה
ואת מעיל העור שגנבתי ממך
גם ככה כולם אומרים שאני זונה
וזה לא שזה לא נכון
אני פשוט מקווה שלא יכה בך הזעם
תחשוב קצת בהגיון
לריבים בינינו אין טעם
לפחות תתנחם בעובדה שזה יהיה עם איש זר
ולא עם אחיך הגדול והאדמוני
זה אולי קצת נובע מתסכול על היותך מנוכר
וזה נובע משעמום על היותי אני
לאחר שאשכב אתו אני אחזור אל בית הוריי
ואשכב על המיטה בשקט מוחלט
אחבק את עצמי ואבכה על נעוריי
אזיל דמעה ואצפה בך ממני נמלט
אני לא יכולה להאשים אף אחד
על כך שאתה אוסר עליי להיכנס לגנך שוב
אעמוד מחוץ לשער כמו ילד צייתן ומפוחד
בבקשה תכלא אותי באיזה אקווריום או כלוב
כשאבגוד בך
אני אצחק ואגיד שאתה מדמיין והוזה
אוי לא
אני חושבת שכבר עשיתי את זה |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.