התקופה שחיית כאן היתה כל כך טובה, המאושרת בחיי. הצלחת לגרום
לברז מים מטפטף להיות רק מה שהוא. לצללים ליות משחק של אור
לפני שהם תופסים צורה. למפלצות לישון.
אומרים שתכף ירד פה גשם.
הכל חללים כעת, ריקים ורק הדימיון נוץן להם צורה וגודל.
ועכשיו כשאתה לא פה גם הפשוט כבר לא. ולכל יש משמעות נסתרת.
וילון אמבט מתנופף ברוח, כוס יין שבורה, עקבות רטובים
במסדרון.
זוכר איך הינו רושמים אחד לשני מילים באדים על הראי אחרי
המקלחת?
ואני כבר לא ישן. איך אפשר?
פנסי מכונית עוברת יבהיקו על הקיר, ואורות תחנת הכוח יאירו
מרחוק.
אתה אף פעם לא תדע כמה שקט הכנסת לאנטרופיה של משמעויות.
כמה אהבתי אותך.
את הגוף שלך נצמד לשלי באמצע הלילה
כמתוך חלום.