במורד שופע נהר של שיער
השיער סגול-כחול
ודגים שוחים בו
הוא פועה פה,
כמו פרה,
וממלמל פסוקי שטן
הגשם חומצי ועכברים הולכים עם מסיכות,
כי יש נגיף שמשתולל, והופך אנשים לשמאלנים,
לא עלינו

במורד הדרך ליד עץ האלון,
יושב זקן שזקנו ארוך-ארוך
ולבן-לבן
הוא קורא בספר,
לפני שהפסיקו לקרוא ספרים
הוא קורא בספר של מישהו שכתב אותו למרות שמזמן הפסיקו לכתוב
ספרים

והוא שוקע לאטו,
לעולם של חלומות ויצורים,
רעים וטובים,
מכשפות, חיות, שדונים ופיות
זה סיפור מסעיר מאוד,
שמתרחש בעולמנו אנו
אולם הזקן לא נמצא בעולמנו אנו,
הוא נמצא בעולם עליון לנו
ומשתומם על הבלגן האכזרי הקיים בעולמנו

ילדה קטנה,
יחפה,
בת אולי שמונה,
הולכת בשיער ג'ינג'י,
ומחפשת קטורת כדי לבשם את הבית שלה
השווקים פתוחים וגם הלבבות
ואישה זקנה נותנת לה מקל קטורת בעד מעט מעות

היא חוזרת לביתה,
הקטן, הקט,
ובמהרה ריחות משכרים עולים ממנו,
של מור ורוזמרין,
שקדים וצימוקים
היא מעשנת גראס,
כי זה טוב לבריאות,
ושומעת את הזקנים שרים,
ברחוב,
יחפים,
כי עדיין יש בהם תקווה

אבל הילדה הקטנה הג'ינג'ית הזו,
תהיה לוחמת דגולה כשהיא תתבגר
וכל מה שיהיה לה בתוך הראש,
זה להילחם על העולם היפה שהיה לה,
כשהייתה בת שמונה.