באגם בער ירח נכלם ופצוע
נהמת הגלים עלתה מתריסה וכעוסה
רוקדת זעם קרני אור שבורים
מתחננת- חוף

בסמטאות נשבה רוח עזה
מעיפה כותרות עיתונים ומלבושים
כמו מנסה לחשוף רע
להיות המטהר לעוולות וכאבים

ציפורים מקננות נטשו
חשרת עננים כיסתה אור
כאוס שלט בכול, ממלכת רעים
קיץ בסדום- מלך

הסקסופון שלי נותר פצוע בפינה
הקיץ רחוק ובוכה
ממיתרי שירי טוו חבלי תליה
הארץ שלי- עירומה

אחר הדברים, היו ימים ולילות סוערים
שדות מיאנו יבולם בזעם
צינת הסתיו כעסה ארץ
ואני, לאחר המבול, מחפש אדמה לנגיעה.

יקרה, הגשם כבר כאן