בנפול השמיים אל החשכה הגדולה
וייערו המים וישצפו אל מעל הרקיעים
ומים הרבה הומים כל נחל וים
ושבוע עובר שבוע בתדהמה מוחלטת
ושקעו מים רבים בבארות תחתיות
וחלחלו למעמקים שוממים
ולא היה אור
והתקווה נאבקה על קיומה
צל צלו של הירח כיסה את הארץ
והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
ובארץ כנען חלחל אור רב לפני האדמה
וביקע את האדמה לשניים
ממנה יצא אש הרבה,
ששטף ושרף אדמה, יבול, בקר וכפרים
וזעקת בני-האדם עלתה מעלה-מעלה
וביקעה חומות רבות של אדישות,
עד כי גשם רב ירד על ארץ
והטביע האש באדמה
והארץ הייתה שממה
ובתוכה דבר לא זז
ומתוך חרך בשמיים בקעה קרן אור נוגה
והילת אלוהים פשטה על כל אדמה, יבול, בקר וכפרים
והמים שצפו הרבה והרוו צימאון
עצים נתנו פרי
ובני-אדם הפכו אדם
ונתנו דעת. |
