|
אני מחככת ברכי זו בזו
כראש גפרור במשטח גופרית
עד תבער האש
עד יעלה עשן לבן.
ממאמץ לא תצמח תשועה
לא תבוא תקומה.
ישועה תבוא כהרף עין
כהבזק ברק
כגלישה על קרח
כתרופה ביום ארוך ורע. |
|
|
כן ילדים, כן.
להקיף את
הכיסאות בסיבוב
רחב , ועכשיו
לשבת! נופר בואי
אלי! אני הרשתי
לך לצחוק?! 20
עכשיו! על
הרצפה!
אסתר הגננת אחרי
מרתון פרקי
טירונות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.