אז עברו כל כך הרבה שנים
והכל יפה וטוב
או לפחות זה מה שאת
נוהגת לחשוב
אבל תמיד יגיע האחד הזה
שיגרום לך לעצור. לקבל ברקס
והלב שלך יתפתל, יסתובב, ישתולל
כי הוא נראה בדיוק כמו האקס
ואז את קולטת שזה לא הוא,
ונאנחת לרווחה. או שלא?
כי את מבינה כמה הסקרנות בוערת בך
להכיר מחדש את עולמו
וכל מה שבנית
נופל כמו לתוך בור
וכל פעם שזה קורה
את חוזרת לאחור
כי ככה זה אהבת נעורים
משאירה בך צלקות
גורמת לך לחשוב שכמו שאז היה,
ככה אהבה צריכה להראות
ושיש רק דרך אחת
לקרבה, וחום, ורגשות
מתי נשחרר מהכבלים של העבר
וניתן לעצמנו
פשוט להיות? |
