עַל הֶהָרִים מִתְבּוֹדְדִים הַנְּשָׁרִים
דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב מַנְחִיתִים צִילִּם
שׁוּב לַיְלָה מַכְזִיב מִדְבְּרֵי אֹוהָלִים.

אֶל הַפְּתָחִים מִתְקַבְּצִים עֲטוּפִים
כָּל אַמִּיצֵי הַלֶּכֶת וְשׁוֹחֲרֵי הָרְגָבִים.
אַבְנֵי קֹר אָפִיק וּמְאוּרַת עֲלוּמִים.

הַלַּיְלָה בּוֹגֵד בַּאֲוהָלִים, הַחֹרֶף מַאֲשִׁים
אֶת חֹם הַסְּתָיו, קַיִץ, אָבִיב,
עוֹנוֹת הַנְּדוּדִים.

עֵת שַׁחַר אַט עַד צָהֳרֵי מְדֻחִים
נֶאֱסָפִים מְטִיבִי הַלֶּכֶת שָׁבִים וְחוֹלְמִים
בְּהָקִיץ עַל שָׁמַיִם מְפִיצֵי עוֹרְבִים
עַל אַגָּדָה נָעָה בְּמַסְלוּלֵי הַנְּבִיאִים.

21/1/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי