|
12.1.20
לילה
רק הירח ואני
והוא שואל
אותי
למה את כל כך עצובה
מדוע את דומעת
אל תבכי
אורו הלבן קורן
אל תוך לבי
ומלטף
כמו משב רוח קל
קריר ונחמד
אך אין אף אחד |
|
|
יש אנשים שלידם
אני פורחת. יש
אנשים שלידם אני
נובלת.
אנשים, אתם כל
כך עושים לי את
זה שזה כבר מעבר
לפריחה שגרתית-
הייתי פשוט
יכולה לרקוד
לידכם הורה כשרק
גרביונים
לגופי.
(נוי- נוי חושבת
שלגלות את במה
זה הדבר הכי טוב
שקרה לה השנה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.