[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מומי מרקס
/
מון לייט

אתה יודע, הייתי הכול בשבילך,
אבל שכחת אותי, קרעת אותי לגזרים
אני רואה אותך כל הזמן, מסתובב בשכונה,
לפעמים אני פונה אליך, אתה לא מכיר אותי,
לא מכיר אותי כבר
כמה דמעות בכיתי, כנראה טעיתי,
הלכתי בדרכים בהם העדפת לשכוח אותי,
הם עשו לך את זה, השכיחו אותי ממך בהיפנוזה

בוודאי נכנסת למרפאה עם חיוך,
וכשאמרו לך, אתה תשכח אותה,
נזכרת שהייתי לא טובה לך,
ושכחת, שכחת, שכחת אותי

כל יום הוא כמו חלום
בו הירח שוקע ומביא את המחר
כל לילה הכרית מלאה דמעות
וגם אני שוכחת, אני שוכחת אותך היטב

אני רואה אותך באור השמש
אני שומעת את קולך בכל מקום
אני רצה להספיק לדבר אתך
אבל אתה כבר לא שם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מישהו מוכן
להסביר לי למה
יש שכבה שניה
ויש שכבה דקה
אבל איך שכבה
שעה?!



פמיניסט
תלת-גלגלי במשבר
קיום.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/1/20 5:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה