הַיּוֹם מַגַּע-הַקֶּסֶם שֶׁלָּךְ
נִטַּל בְּבַת-אַחַת.
רָאִיתִי אֶת דְּמוּתֵךְ
בְּמִישֶׁהִי אַחֶרֶת

אִשָּׁה בָּשר וָדָם
שֶׁקּוֹנֶה נְיַר-טוּאָלֵט בַּסּוּפֶּר
וּמְדַבֶּרֶת בַּטֵּלֵפוֹן
עִם אִימָּא שֶׁלָּהּ
עַל הָאִישׁ הַמְּעַצְבֵּן הַהוּא

בְּעוֹר פָּנַיִךְ נִכְּרוּ
אוֹתוֹת-הַזְּמַן
הָאוֹר שֶׁדִּמִּיתִי פַּעַם דּוֹלֵק בְּעֵינַיִךְ
אֵינוֹ נִרְאֶה עַכְשָׁיו

כְּתַב-יָדְךָ הֶעָגֹל, מַגָּע קוֹלֵךְ
רַכּוּת שפָתַיִךְ
הַיְּדִיעָה שֶׁלָּךְ מָה טוֹב עֲבוּרִי

הַיּוֹם מַגַּע-הַקֶּסֶם שֶׁלְּךָ
הִתְפּוֹגֵג
רָאִיתִי אֶת גּוּפִי נִפְרָד
מִן הַנּוֹכְחוּת הָעוֹטֶפֶת שֶׁלְּךָ

רָאִיתִי אוֹתָךְ מִתְרַחֶקֶת
לְלֹא שֹׁבֶל שֶׁל אֲבַק כּוֹכָבִים
חַפָּה מִכָּל הִלָּה

רַק תְּהִיָּה
מָה יִוָּתֵר בַּזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי

שֶׁלָּךְ