|
הפרח שהושאר בחלון
שיפר ההרגשה
הקל תחושת בדידות
לשניה מאוד קלילה
התרגלתי לחיות עם החור
מכוסה בערכת מגן
רק לפעמים הוא מתחמק ונחשף
כשלא שמים לב לחזה
אבל אני בסדר, באמת שכך
אפילו העיניים כבר יבשו
ואם מתיישבת לה טיפה משונה
אני מאשימה את האבק. |
|
|
רגע!
אני לא מבינה!
כל האנשים האלה
שחותמים בסוף זה
לא באמת?
מה! כולם זה
אותו אחד??!
לא יכול להיות
מה איתי,
אני לא הם!
אמא אדמה, בעוד
התפעלות מהבמה,
פשוט לא מאמינה
שזה קורה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.