|
על חופי ולנסיה שכבנו
אהבה עשינו ובערה בנו האש
עינייך התמזגו עם המים
גופף באופק התממש
גרמי השמיים החשיכו בבושה
אני כרעתי מולך ברך
האל דמיין אותך כשברא את האישה
נאבד בקימורייך ומאבד את הדרך
בחופי ולנסיה התעלסנו
הקדשתי לך תפוח זהב
אבל למה עד לכאן הרחקנו
בשביל להבין שביחד תמיד נאהב... |
|
|
תגידו לי אתם
יודעים איך זה
עם שפתיים בגודל
כזה? הכל מריק
החוצה.
והחזה שלי עושה
לי כאבי גב
נוראיים.
ואחר כך אני עוד
צריכה ללכת
והלרוג מפלצות
כשאני במחזור.
חשבתם פעם שאולי
נמאס לי??!!
שאולי אני רוצה
לעצור ולהריח את
הורדים?
אבל לא... אתם
בשלכם.
מה אין לי
רגשות? אני לא
בן אדם?
לארה קרופט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.