יושב על הכיסא והגב שלי מכופף קדימה
מבטי תקוע בפחית בירה, מאפרה וסיגריות
מבחוץ אנשים צועקים, כל הזמן צועקים,
אבל זה לא נוגע אליי
אבל יש לי הרגשה מדומה שהם צועקים עליי
או בגללי
אני בתוך הבית נמצא
בתוך הבדידות התהומית שלי
הבדידות התהומית שלי
שלי הבדידות
ולפעמים
נכנס איש לא מוכר
שטוען שהוא אבא שלי
ואוכל לי, אוכל,
את הנשמה
וכשהוא יישן יש שקט
והזדמנות לנשום
ואז הוא שוב הולך,
כמו תמיד
ואני עם הבדידות שלי
אני בתוך הבית נמצא
בתוך הבדידות התהומית שלי
הבדידות התהומית שלי
שלי הבדידות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.