מָה יַדְלִיק בָּאָדָם,
קוֹל חָבֵר וְחִבּוּק אוֹהֵב
אַנְקוֹר בַּסְּתָיו,
פַּת בַּד עֵנָב
וְסִפּוּר יָשָׁן עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.
שִׁיר עַל אַהֲבָה
לְבָנָה בַּשּ-ָדֶה הַחֲרִישִׁי
וּמִסְּבִיבָהּ צִיפּוֹרִים שָׁרוֹת
עָפוֹת מֵעַל הַנִּירִים
וְדֶרֶךְ הָרָה אוֹתָן מְצַיֶּרֶת.
יִדְלְקוּ בּוֹ נוֹפִים יָפִים
חֲצָבִים לְבָנִים בַּשּ-ָדוֹת.
כְּשֶׁיָּצָא לַהַב הַקַּיִץ
כְּשֶׁשָּׁב פָּגַשׁ בַּסְּתָיו
וְעוֹדֶנּוּ הַנַּעַר לָלֶכֶת.
מָה יַדְלִיק בָּאָדָם,
אֶחָא וְכָתֵף אֵיתָנָה
פֵּרוֹת בְּשֵׁלִים בַּקַּיִץ,
צְחוֹקִים כְּעִנְבָּלִים
וְרוּחַ שְׁטוּת שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת.
17/12/19
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |