שלום לכם חוטאים וחוטאות,
מזדיינים ומזדיינות
והיום נלמד (בלשון עתיד) איך לנגב את התחת
ובכן, ידוע שרוב בני-האדם,
גם בנים וגם בנות,
נמצאים במצב של רקטום מלא בחרא אחרי שהם מחרבנים
ולמה זה? הרי לחיות זה לא קורה
ובכן, בגלל האוכל המעובד שאוכל בן-האדם,
לעומת האוכל הטבעי יחסית שאוכל בעל החיים
אם בן-אדם לא יאכל אוכל מעובד -
לא יהיה לו מה לנגב אחרי החרבון
אבל רוב האנשים כן אוכלים אוכל מעובד,
וביניהם גם כאלה שיודעים את הסיבה שעליהם לנגב
הם פשוט לא רוצים או לא יכולים לוותר על האוכל המעובד
אז מה עושים במצב כזה?
הבן-אדם, או הבת-אדם, ישבו בשירותים וחרבנו להנאתם
זה צורך טבעי של הגוף, למרות שאנחנו בני-אדם,
אבל יש לנו גוף של חיה
ובסיום החרבון המספק והמענג,
הם נוכחו לדעת שהרקטום שלהם מלא בחרא
ובכן, כאן נכנס לתמונה נייר הטואלט,
בו בן-האדם, או בת-האדם,
מנגבים את הרקטום מהחרא כדי שהוא יהיה נקי
יש המשתמשים בסיבוב ויש בדוך תוך כדי הניגוב
ויש המקפידים אף לנגב מקדימה, למען ניקיון טוב יותר
הם בוחנים את נייר הטואלט לראות אם הוא עדיין מוכתם,
כדי לוודא אם ועוד כמה עליהם לנגב
כשהם מנגבים ונייר הטואלט נקי יחסית -
הושלמה פעולת הניגוב
כמובן שזה לא ניקיון מספיק טוב,
ולכן הרבה מאוד משתמשים לאחר מכן בנייר רך ולח,
על מנת להוציא את כל מה שנייר הטואלט השאיר אחריו
האם זה מספיק טוב?
לאנשים שיש להם האמצעים לכך יש גם בידה,
בו הם יושבים כמו על אסלה,
בעוד נתזי מים חזקים שוטפים את הרקטום שלהם
יש נשים המשתמשות בבידה לא רק למטרה לשמה הוא נוצר,
אלא להנאה מינית מגירוי המים על איברי המין
יש גם גברים כאלה
יש בנים ובנות המקפידים נורא,
ומכניסים את עצמם למקלחת אחרי חרבון ושלל סוגי הניקיון
הם מקרצפים את הרקטום בטוש על צינור, במים זורמים
במים וסבון
רק כך הם מרגישים נוח עם עצמם,
ולא "מטונפים" לפי תחושתם
וזו הייתה דקה-שתיים על ניקוי תחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.