ניב קונס / שבילים בצידי הדרך |
אמרת ששוב ראית, שבילים בצדי הדרך
נסענו אל ההר, לנטוש את עול היום
ואם פתאום נרדמת, שיערך עוד אוחז בספר
מבין כל המילים אוכל אותך לנשום
אך אז מול הד קולך, סובבתי את ההגה
וריח העצים השאיר אותי הוזה
שוב אתעורר לבד, אל החורשה בבוקר
עוד שיר שלי נשרף בתוך הקור הזה
אמרת ששוב ראית, שבילים בצדי הדרך
על פני החול הקר השארנו עקבות
שמיים אפורים ספגו את צבעי הגשם
בדרך הכורכר מחורש לשדות
ואת בכלל אינך, לחשתי אל הדרך
וריח העצים השאיר אותי הוזה
שוב אתעורר לבד, בלב חורשה בבוקר
את שיר ששוב נכתב בתוך הקור הזה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|