|
זהב לילות בי מפזם שיריו
מלחין בגיל תווים של נועם.
אורות מגלים את החשיכה
מתפזרים לרגעים של אושר.
גשם חצות ממטיר בזיו
על נופי לילה מסתוריים.
תמונות לילה נגלות בי
מתערטלות מכל מבוכה,
נעות כסרט בין פרשות
דרכים וכבישים
לילה שכולו תום מנעים בי
שהותו ואני שוהה בו ולבי
חפץ במחוזות שירה. |
|
|
חרבן בשקט, חרבן
בנחת, ודמיין
שבריטני מתחת!
מ"מעריץ"! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.