הם לוקחים רגעים אבודים,
מתוך שברי חלומות,
מחכים, מקווים, מצפים לבאות.
בשיניים חדות, טורפים בבשר,
שאריות רקובות, היא חולפת מכאן.
היא זאת שאיתי, שמקיפה את הכל,
אני נסחף בזרמים, רוצה לחזור אל החוף,
אין שום מבטחים, רק מנבאי אסונות,
הם לבושים בשחורים, רוקדים על גוויות.
אני פורץ ת'חומות, מערער ת'בניין,
יוצא וחוזר, מאבד כבר עניין,
ואין מציאות, עבר חוזר ונגמר,
אנשים משתנים, רק זנב הכלב נשאר.
מפתח אשליות, כותב תכניות מגירה,
וכבר מהרגע הראשון, מאבד שליטה,
רק הכיוון הכללי, המטרה שלשמה,
יצאתי למסע, נותרה בעינה.
עטופה בשברי חלומות,
מתוך רגעים אבודים,
מי יתנני מלון, מי יותירני בחיים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.