|
התחושה המתה בנשמתי
אני יכול להרגיש אותה עד הבהונות
אני מרגיש את האש והיא מתחזקת
אני מרגיש אותה בנשמתי
היא עפה בתוך נשמתי
מנסה להחזיר את השדים למקומם
אני מרגיש את הלהבה מתחממת
שורפת את נשמתי
אני דוהר על רכבת הרים אל העבר השני
אני חייב לשרוד
איש אמר זה רק יום רע
תמות ותתעורר ביום טוב יותר
אבל אני חולק על מה שהוא אומר
אני כאן כדי להישאר
אני מרגיש שאני עובר לצד השני
דוהר על רכבת הרים אל העבר השני
אני עושה הכול כדי לשרוד
אני חייב להישאר בחיים. |
|
|
פופיק זה הדבר
הזה שיש גם
לבנים וגם
לבנות.
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.