ריח הבגטים הפולש עם בוקר
צבאות ניחוח השוקולד בקרואסון
על המדרכה, קפה באצבעות קפואות
חש את חום הכוס הגדולה, כחומך
אהבה בסתיו , נוכח המגדל המתנשא ומלאכים

עקבות הזימה  בשיח המדרכות
לחש זהב העלים הנושרים
הד הסמטאות המרכלים ליל אמש
עסיס הרימונים שניתז על גופך
ז'טם, ז'טם בוקו- סתיו

לעולם אני לך שעון קיץ
גם בימי חורף קרים
אלף סמטאות דמים ואהבה
בעליית הגג הנאנחת חטא
בניגון הגשם, במרזבים שומרי הסוד

מה רב הבר נתת באסמיי
לילות ללא סוף
היית לי קיץ עת מחסור, כסות פאה ולקט
עת רעב הלב
הלמות לבך לעולם בדמי, לחישות סתיו

בשכבי ובקומי גחלים בחיקך
השארתי לב בעליית הגג בסמטה
הרי הסתיו חוזר כל שנה
לא את
ואני, כמו מעולם, לא הלכתי מכאן.