כך, באמצע שום-מקום, גבר יושב בודד, חושק,
צמא למגע נשי, אפילו קול של אישה,
שידבר אליו, שיגיד לו שהוא ראוי
שעות הוא מעביר תחת אצבעותיו תמונות של נשים,
להן הוא מתאווה, אבל בעצם הוא מתאווה לאחת,
שתרווה את נפשו בנשיותה
וככה, מתוך החושך, מתוך השיכרון,
מתוך דמדומי החושים,
מופיע התחת הכי יפה שראה בחייו
תחת רק בשבילו, שאישה יקרה ומדהימה חלקה אתו,
הסכימה להראות לו, לגרום לו לחזות, ביופי הזה
ופתאום כמו עירוי - משהו בו מתעורר
איברו מקשיח וזרמי חשמל קטנים מתרוצצים במוחו
והוא לפתע מודה על חייו, ועל ההזדמנות שניתנה לו
להיות ראוי להביט בתחת כל-כך נהדר
שנשלח במיוחד-במיוחד בשבילו
בתמונה
הוא יכול להביט בתחת הזה שעות,
אבל זה יגרום לו לאבד את שפיותו,
זו שעוד נותרה לו
ולכן הוא מאלץ את עצמו שוב ושוב לסגור את התמונה,
אך מיד פותח, לא יכול להפסיק, כמו מכור לקפאין -
ששותה ספל ועוד ספל
האישה כל-כך נהדרת, נבונה ומדהימה
יש לה גוף משגע ובוודאי-בוודאי שהיא יפה
והיא טובה,
כי היא נתנה לו נחמה
תודה. תודה לך, תודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.