הַסִּפְרִיּוֹת מְלֵאוֹת לְהִתְפַּקֵּעַ
אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יוֹם אֶחָד
יִקְרְסוּ תַּחְתָּן בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל
וְעַל אַף שֶׁאֲנִי רוֹצֶה מְאוֹד
מַמָּשׁ מִשְׁתּוֹקֵק
אֲנִי לֹא מוֹסִיף מַשּ-ָא לְמַשּ-ָאָן
פֶּן תִּבְלַּעֶנּוֹ וּתְקִיאֶנּוֹ.
עַל כָּל הַסְּפָרִים אֲנִי חוֹתֵם
בְּחוֹתֶמֶת דְּיוֹ, בְּפָסוּק מְסֹרָס מֵרֵאשִׁיתוֹ
וּמִסּוֹפוֹ
עֲש-וֹת סְפָרִים הַרְבֵּה.
הַכְּתָב מַזְכִּיר לִי אֶת חֲרוֹן הָאַף
עַל כָּל מִלָּה שֶׁנּוֹסֶפֶת לַקָּנוֹן,
הַבּוֹרֵא נְחָשִׁים
שֶׁזּוֹחֲלִים תָּדִיר בֵּין הַכְּרִיכוֹת.