ספינות הרוח שטות
מעלות רחשים שונים
נוברות במצולות הנפש
ושולפות קמטי השכחה
רבים שבאו .
אורות יקרים נופלים
על גופי העייף,
מאירים מחשכים
באור נסתר
קוראים תיגר.
ימים באים והולכים,
מתבגרת בין עונות.
הילדה שבי מסרבת
לגדול.
פוסעת בנתיבים,
שמחה בדברים קטנים
וחולמת עתיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.