שוקובו, כל הכלבו,
בתוך שקית על המרק שלך
מתנגן חרש אדוות מים רדודים
מעלה בועות סבון של מים רוקדים
בלילות יורד הגשם,
אין לאן לחזור
כולם משחקים סטנגה,
וקוראים לי לעצור
וכמו שאני קם,
מתלונן, מעט מנומנם
בא החץ מקשת,
ועושה חורים בהיכל
כך דרכים הם חסד,
וחסד בחסד נעשה
כל ימי האזדרכת,
בלהבה עולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.