טל בלומשטיין / חלום |
וחודרת אלי ההכרה
שזה חלום.
לא, לא, לא, רגע!
אני אומרת רגע, עצור! פריז!
והכל קופא.
אני מתהלכת בתוך החלום
ומתבוננת בך
יודעת שעוד רגע תאבד לי.
מנסה לנצור בכוח
לצרוב בי את הטעם
של הנשיקות האלה, את העצמה
שבה רצית אותי שבה רצינו
יחד, את המגע
שלעולם לא יקרה.
אני מביטה בך במבט נואש
ומשחררת את הקיפאון.
אתה פונה ממני בחיוך ולא יודע
שאין מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|