טל בלומשטיין / אל- |
מניח גדרות בלי לראות
שכבר עמדתי שם קודם.
אתה אומר לי
לא להרגיש ושאתה
לא מרגיש ושלעולם
לא יקרה כלום בכלל.
אבל אני לא יודעת
איך לעצור את הרגשות
שמשתרשים בתוכי
לאט ובהתמדה.
אתה אומר לי אל-
ואני משותקת.
עדיין לא למדתי
לדומם נהר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|