לוח זמנים קבוע
הרבה נשימות בין לבין
יש לו כוח ברגליים לעשות חורים ברצפה
יש לו ריקנות בלב להקיא ולבלוע את כל העולם
והוא על קצה הסקאלה,
מתנדנד בין שתי תחנות
הרכבת יוצאת כל לילה בחצות,
ולילה אחד היא תיקח אותו איתה

כל הרוחות לא יצליחו לכבות להבה,
כל עוד לא הגיע זמנה לדעוך
והלילה ארוך, וגם הפחד,
והבטן מלאה מיצי זבל
בארץ הזאת הלב דופק כמו תוף,
ומאיים להתבקע ולהיסדק
חורים בתוך האדמה מ-ברקים שנורו,
והפגיזו את האדמה הרכה הרטובה
ואין לו יין, ואין לו אישה,
ואין לו פה לנשום, ואין לו ריאות לדבר
יש לו רק את לב ה-טם-טם,
שדופק כמו מאיים להישבר
הוא צריך מסיכת חמצן, הוא צריך אוויר,
הוא צריך עיניים לראות ולב להרגיש,
והוא צריך דם נקי, אדום וזך,
שיזרום בעורקיו ובוורידיו.

אולי הוא לא גמר.
אולי עוד יש לו זמן,
וזה רק משבר חולף.