דַּווְקָא כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי לְווַתֵּר
פָּתַחְתִּי אֶת הַחַלּוֹן לִרְאוֹת,
אֶת הָרוּחַ הֲשָׁבָה
וּמְרִימָה אֶת כּוֹחִי
נוֹש-ֵאת אוֹתִי אֶל בֵּיתִי.

כְּשֶׁכְּבָר חָשַׁבְתִּי לְהִישָּׁבֵר
בֹּקֶר זָרַח וּבָרָא לִי אוֹר
וְהַשֶּׁמֶשׁ סִמֵּן לִי לַחֲזֹר
כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁלִּבִּי נִגְמַר
נִזְכַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ גַּם מָחָר.

אֲנִי נוֹש-ֵא תְּפִלָּה קְטַנָּה
שֶׁבְּדִידוּתִי לֹא תִּגָּמֵר
שֶׁכָּל נְפִילָה וּמְעִידָה
יַעֲלוּ אוֹתִי וַאֲנִי אֶגְבַּהּ
שֶׁכְּאֵבַי יַהַפְכוּ לְשִׁירִים.

גַּם אִם אֶשְׁתַּגֵּעַ מִמַּחְשָׁבוֹת
לֹא אוּכַל לְשַׁנּוֹת הַכֹּל
אָז מָה נִשְׁאַר?
לְהָרִים אֶת חֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה
וְלֵיהָנוֹת מִיֵּאוּשׁ מָתוֹק.

©  כל הזכויות שמורות
לאלי משעלי 15/10/19