נגה רונן / גרב |
בנימוס
אין מענה.
שאפתי, נשפתי
מלוא משקלי על כפותיי
וגבך נאטם ברוך.
היכן שידיי עיסו אותו
בניסיון נואש לחדור תחת השריר
למצוא פרצה
סדק
מקום לספק
אולי בכל זאת.
לבי נשאר שם.
ואני - כבובת בד
שמשחילים אליה פנימה את היד
הוסרתי באחת
מלמטה למעלה - כל ריקנותי בחוץ
והפנים פנימה.
מוטלת כגרב שאין לה הופכין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|