כשרקדנו אתמול בלילה
כשנפל הירח והיינו שיכורים
כשרגל שלי התנדנדה מ-חוץ לריקוד
כשחצאית שלך נתפסה בריפוד
נפלה בי השלכת, הררים כבדים
נדלקה בי השלהבת לימים אחרים
עננים של בוקר ריפדו את עיניי
את לא רצית ללכת, רק לרקוד עד בלי די

רגל שלי כואבת, את מתנדנדת
מתלוננת על כאב בטן, אבל מחייכת
צונחת וקמה כמו גבעול בשדה
מתנופפת ועפה בלי להיות לידי

על הרצפה, היא הייתה חלקה
על האוויר שהריח בשמים מחניקים
השושנה שפרחה בעמק ונזילת הדמעות
מטחי הרעש מהקירות

את הקאת, אבל כמו בצחוק
איך החצאית הוכתמה, איך לא היה ב-מה לנקות
כמו לחטוף יריקות מזקנות
צללנו לתוך אור אינסופי מתוק.