השקט הזה מסביב
מאפשר להתחשבן עם הנפש?
הייתי רוצה
אבל איפה
הילדים צועקים כל הנשף
צריך לבשל שקט על אש קטנה.

מחוג השעות מורה על הפחדים  המהדהדים
מאחורי האוזניים ומעל הרקות
והאנשים האלה
שהכוסית  האחרונה
הנה חברתם
הטובה ביותר
וכנראה היחידה
אכזבו את עצמם
המילה חלום שנעמה להם
נעלמה מחלון מגדל היוקרה  הנורמטיבי בו הם גרים
להיות חבר שלהם
הייתי מוכן
אבל מדוע
הילדים שבי מקלקלים שמחות
הרעש הזה מסביב  
אינו מאפשר לי לגדר
בטח לא לפתח מחשבות מסובכות
שהחופש הוא גרעין הקיום שלהם.

השלכתי לפח את היחסים המקולקלים
כמו מעדן חלב שפג תוקפו
מחליט שהמקרר יישאר ריק
אני בוהה באור המנורה שלו וצוחק
הייתי מנסה
אבל איך
אני זוכר תמיד גם את הכוסית הראשונה
השתיקה של כולם היא כזו שאני נדרש לסלק
אבל היא עדות לפחד שלי ממחוג הדקות.

אני משותק תק תק  תק
מחוג השניות מהפנט אותי
שום דבר לא זז זז זז
ההוא צועק עוד חומר הרדמה
הפציינט שלנו מתעורר
עכשיו התפירה הגדולה.