|
חוזר לרחוב קולומבוס
חורף בפתח
דומע עם ניגון הפסנתר
ריי צ'ארלס צרוד וכואב
לבי - יחף
מנוכר בלב המאפליה
רעב
צמא
מרחם העלים שנותרו
עיוורים- כמו אנו אז
ריח העשן ותוגת המתים
צרחות הקשר בגלגלי הסבווי
רות- לא, לא עובר
המלחמה רודפת אותי לכאן
-מת
ניו-יורק קמה בצומת שיק
את הטנקים החליפו רכבות
את המתים- חסרי בית
והערפילים כמו החול- מכסים הכול
מעולם לא חזרנו משם
קר באוקטובר
תמיד
גם בניו- יורק
אוקטובר לדיראון עולם |
|
|
מה יותר קול?
לפרסם אלף
סלוגנים או
להיות משורר
נערץ?
מה עדיף חרגול
או דולגו,
אולי דוד אבידן
עדיף, או פנינה
רוזנבלום?
ד"ר מישה רוזנר
חושב על העתיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.