אתה רגיל לחתול מפונק יושב בפיסוק על הערסל,
וגלידת שמנת, וחברים מתחנפים,
ושרמוטות שמתחננות לפתוח רגליים בשבילך

אתה רגיל להרבה כסף שעושה הרבה כסף,
ולא משנה מי נפגע בדרך
אתה רגיל למוזיקה משובחת באיכות גבוהה
שעושה רטטים בלבלב שיום אחד יאכל אותו סרטן
אתה רגיל לצבעים יפים של נשים יפות, יאכטות וים,
על מסך הטלוויזיה הענק שלך עם סאונד הסראונד,
ושתייה בלילות עם זונות צמרת שמוצצות לך בזמן שאתה שותה
אתה רגיל לסיגרים קובניים משובחים שעושים חם בראש,
ולשורות קוקאין שמחממות את הבפ'נוכו של הראש רך ונעים,
כאילו העולם הופך ערסל, כמו הערסל של החתול שלך

אבל כשהוא בא אליך, והוא אכל ממך הרבה חרא,
אתה מופתע שאימה כזאת יכולה להיכנס לעולם הרך והמוגן שלך
והוא חותך לך את העיניים ושולף לך את המעיים,
וכורך אותם על הצוואר שלך, ואומר לך תשחק

מישהו מחכה לך בפינה, והוא לא אוהב אותך
הוא עוקב אחריך מתוך שנאה ולא אומר מילה
ובלילה חורפי אחד כשאתה תשתה ותחייך למראה,
אתה תראה מישהו עומד אחריך במראה,
וכשתסתובב כבר יהיה חסר לך איבר
וזו רק תחילת הגיהינום שלך, בן-זונה.