אז, אתמול,
אני הולך לתומי ברחוב,
ומה אני רואה?
את דוגי סטייל מזיין את גברת דוגי סטייל.
אני כולי תימהון.
כולי שרעפים.
כולי ניצוצות.
איך דבר כזה יכול לקרות?
ואני כל-כך חרד,
שאני בורח משם על נפשי.
מנוסה רדופת אמוק.
אני מגיע לבאר מים,
מסתכל בפנים,
ומה אני רואה?
את דוגי סטייל מזיין את גברת דוגי סטייל.
כולי צמרמורות.
הם רודפים אותי.
הם לועגים לי.
אני רץ משם על רגל מ-קש,
לא יודע את נפשי מ-רוב אימה.
ועל הדום לבדו,
מתנדנד עם סיגריה בפה,
יושב החתול,
וכולו חיוך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.