[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני ג'ון
/
שיר אהבה

"מה נשמע?" "הכול חרא, אבל מתמודדים," היא ענתה, והוא משך עליו
את הפוך במיטה הבלתי מוצעת. "לפחות האכלתי לך את הקוס אתמול
בלילה," הוא אמר בחיוך עייף. "כן, ואני מודה לך על כך," היא
אמרה במאמץ. "הוא היה זקוק לזה, כלומר הקוס שלך... שיאכילו
אותו..." "כן..." היא אמרה. היה לו הרגל מעצבן להיכנס לפינות
אפלות בדיבור ולחפור שם, אבל לרוב היא הבליגה. "מתכוננת
לעבודה?" "כן," היא באמת התכוננה לעבודה, הכינה לה אוכל וכאלה.
"אני לא צריך להתכונן לעבודה... תשאלי למה." "למה?" היא שאלה
למרות שידעה את התשובה. "כי אני לא עובד!" הוא אמר בנימת
ניצחון, וחייך מאוזן לאוזן. "תשאלי למה אני לא עובד," "למה?"
"כי החברה הישראלית התנכלה אליי ועשתה אותי נכה, ועכשיו אני לא
יכול לעבוד. אז החברה הישראלית שהתנכלה אליי ועשתה אותי נכה,
משלמת לי עכשיו דמי מחייה," הוא אמר והפעם לא חייך. "כן..."
היא אמרה. היא שמעה את זה מיליון פעמים. "זה מה שקורה למי
שמתנכל לאנשים, סופו לעבוד בשבילם," הוא אמר. והיא קפאה לרגע.
את זה הוא לא אמר קודם, זה משפט חדש. היא המשיכה להכין לעצמה
אוכל לעבודה. "אז תעבדי טוב, בשביל שהלקוחות יהיו מרוצים," הוא
אמר, היא שמעה את זה כבר. "אחרי הכול, הם משלמים את המחיה
שלך," גם את זה היא שמעה, "כי ישראל הפכה קפיטליסטית," נדמה לה
שהיא שמעה את זה גם, אבל לא בטוח. כנראה היא שמעה את זה, אבל
בניסוח אחר. "תשאלי מה אני אעשה כל היום לבד בבית," הוא אמר.
"מה?" היא שאלה, שוב זה היה מוכר מאוד. "אכתוב סיפורים ושירים
לאנשים שאני לא מכיר ולא אכפת להם ממני או מהסיפורים והשירים
שלי," הוא אמר. היא חייכה. הוא חוזר על זה כל הזמן, אבל את זה
היא אוהבת. "אני אכתוב לך שיר אהבה," הוא אמר פתאום. "אתה
תכתוב לי שיר אהבה?" היא עשתה עצמה מופתעת. "כן," הוא אמר
בשביעות רצון. "הו, תודה רבה," היא אמרה בהשתאות מזויפת. כמעט
כל יום הוא כותב לה שיר אהבה כלשהו. "ואת תשירי אותו ותהיי
מפורסמת," הוא אמר. "אני לא יודעת לשיר," היא אמרה. "אז
תזמזמי," הוא צחק, "כמו דבורה," היא סיימה להכין את האוכל
לעבודה ופנתה לשירותים ואז נטלה ידיים. אז בדקה עצמה מול המראה
ובדקה שלא שכחה דבר. "יהיה טוב?" הוא שאל אותה לפני שיצאה. "מה
אתה אמרת לי?" היא ניסתה להזכיר לו, "לא אומרים יהיה טוב,
אומרים הכול חרא, אבל מתמודדים, כי לא יהיה טוב. זה אתה אמרת,"
"נכון," הוא אמר. "סתם, את צודקת, היה לי מצב-רוח..." הם נפרדו
והיא הלכה. הוא שתה קפה, עישן, ניגש למחשב, והחל במלאכת
הכתיבה. לכתוב עבור אף-אחד תמורת שום-דבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לך פרצוף
רדיופוני.

- ווללה? תודה!

(שיחות עם
בלונדינית)


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/10/19 12:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני ג'ון

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה