[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יונס

לכאן הגענו
צרובי-שמש
בעיניים כלות
ובטן מקרקרת

אחרי הכינרת,
אחרי הריצה
למגלשות שוב ושוב
נסענו בפורד-אסקורט
491-745
צפופים ומיוזעים
למסעדה הזאת.

בדרך מערבה לנצרת
אחרי צומת גולני
ליד שדות חומים
תחת שמש יוקדת
נכנסנו לכאן
ברכו אותנו במאור-פנים
ופרשו לנו מפת נייר לבנה

כל מטעמי המזרח
פיתות גדולות עגולות
סלטים כיד המלך

לאימא תמיד דג
לאבא סוניה
לנו פרגיות
וקנקן לימונדה לכולם

בסוף הארוחה העבירו אותנו
לשולחן חדש
עם קפה ריחני בפינג׳אן מוזהב
אבטיח ובקלאוות

עם החשבון הביאו סוכריות

בכל פעם קלטתי מילה חדשה
ניסיתי לקרוא מהתפריט
להיזכר בשיעורי הערבית

אחר-כך שבנו לרכב הרותח
פתחנו את כל החלונות
קבענו תורים למקלחת
לפי סדר הישיבה מאחור

מעולפים עצמנו עיניים
רק אבא נהג ועישן
בטייפ קסטה של ״נשיקה צרפתית״
או ״הופה היי״

עכשיו אני כאן לבד
עם האריות בכניסה
תוהה אם הילד ההוא
עם המבט החכם בעיניו הירוקות

אם אותו ילד לפני שלושים שנה
הרגיש שהוא ראוי לאהבה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמרו לי לקפוץ
אז קפצתי
אמרו לי לרוץ
אז רצתי
אמרו לי למות
אז מתתי
וואי אני כזה
פרייר


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/10/19 4:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יניב קובץ'

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה