|
רוגע הלילה נישא באוויר,
יום חג היום עטוף ניחוח.
ראשית שנה לבושה היותה
באה לקראתי עטופה כוכבי מרום
נוצצים בראשיתם.
שמלה לבנה לבשתי
בוהקת צחותה ותומתה.
זוכרת לילות חג רחוקים
ששירתם נישאת בי
מתרוננים בחן.
בית אבי פועם בי
במסורת העוברת
משמרת זיכרון.
|
|
|
אני לא יודע מה
איתכם... ואת
האמת, גם לא ממש
אכפת לי...
אבל אותי המצב
לא ישאיר בבית!
אני אצא לרחובות
להפגין
נוכחות!!!
לזרוק את הזבל
וטיק טיק לחזור
הבייתה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.