|
הִתְרַחַצְתִּי פַּעֲמַיִם מֵאֲחוֹרֵי הָאָוזְנַיִים
גָּזַזְתִּי גַּם אֵת הַצִּיפָּורְנַיִם בָּרַגְלַיִם.
מָצָאתִי תַּחְתּוֹנִים נְקִיִּם בַּגִּיגִית
וְלָבַשְׁתִּי אֶת חָלִיפַת הַחַג הַחֲגִיגִית.
מָשַׁכְתִּי אֶת ש-ְעָרִי בִּקְרֶם שַׁמְנוּנִי
וְנָעַצְתִּי פֶּרַח בְּדָש מִקטוֹרנִי
הִזְלָפְתִי בֹּש-ֶם עַל פִּרְקֵי יָדָי
וּמֵי פֶּה עַל שִׁינָי.
אַךְ אַתְּ נָעַצְתְּ בִּי מַבָּט מָצְּמִית,
וְזֶה לֹא הָיָה בַּתָּכְנִית.
"לֹא מַתְאִים לִי", אָמַרְתְּ.
וְנֶעֱלַמְתְּ. |
|
|
פעם, כשהייתי
בכיתה ו' בערך,
אני זוכרת,
אמרתי לגבי על
איזה שיר של
אלתרמן: "פה
המשורר דיבר על
חיות, אך בעצם
התכוון לבני
אדם".
והיום, אחרי
מספר שנים,
אני פשוט
שואלת:
"ה א מ נ ם ? " |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.