אני מתבוננת במים
מחפשת את עצמי.
בין האדוות מנצנצת
דמות מוכרת
ונעה
אני משתקפת אל המים
והם משקפים בי תווים-
השפתיים
של אבי
והאף
של אבי
ו
המצח שלו
ועיניים חצויות
הנה אני כהכלאה מטורפת
או גרסא מעוותת
אני לא אני לא אני
לא אני
והתורשה כדרך התורשה
מכתיבה,
מחלחלת תחת האדוות.
תגיד לי
מה אני אם לא
אדוות?
הדים
שהם ילידים
של גל משווע
כמותך?
מה אני?
כל נחשול בפנייך
כל זרם בהתנהגות
מהדהדים בדמות הנשקפת אלי.
כל כך דומים
בוודאי שדומים
מחזיקה בפני,
מוצפת
משליכה אבן משוועת,
מנפצת לאדוות קטנות.
עוד אעבור למעיין הבא. |
