|
אני מתבוננת במים
מחפשת את עצמי.
בין האדוות מנצנצת
דמות מוכרת
ונעה
אני משתקפת אל המים
והם משקפים בי תווים-
השפתיים
של אבי
והאף
של אבי
ו
המצח שלו
ועיניים חצויות
הנה אני כהכלאה מטורפת
או גרסא מעוותת
אני לא אני לא אני
לא אני
והתורשה כדרך התורשה
מכתיבה,
מחלחלת תחת האדוות.
תגיד לי
מה אני אם לא
אדוות?
הדים
שהם ילידים
של גל משווע
כמותך?
מה אני?
כל נחשול בפנייך
כל זרם בהתנהגות
מהדהדים בדמות הנשקפת אלי.
כל כך דומים
בוודאי שדומים
מחזיקה בפני,
מוצפת
משליכה אבן משוועת,
מנפצת לאדוות קטנות.
עוד אעבור למעיין הבא. |
|
|
חרפרשץ?
הרי זו תמצית
ההוויה הקוסמית
המפעמת בכל חלק
מחלקיו הרוטטים
בהרמוניה של
השלם. היקום
העילאי והמוחלט.
זוהי הסימפוניה
השמיימית
העילאית.
היופי
המיקרוקוסמי
האמיתי הנמזג
לתבנית ה'יש'.
בשוך הסערה
הבראשיתית,
החרפרשץ קם
והיה. קם --
ועלה מן התוהו!
זוהי מהות
החרפרשץ.
או לא.
-סוטרת הקמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.