החמורים הגדולים הלכו בשיירה כש-בלעם מצליף בהם ללא רחמים.
"זוזו, זוזו, חמורים גדולים. תזיזו את התחתים השמנים שלכם"
חמור גדול ועבה במיוחד האט לאט-לאט עד שנעמד
ליד סלע לבן מחורץ, ליד מקווה מים.
"מה קרה לך, חמור גדול חסר אישים שכמוך?"
סינן בלעם בינו לבין עצמו וקרב לחמור ללא היסוס.
הצלפה ועוד הצלפה, גידוף ועוד גידוף, ומכה מזלזלת על הישבן.
מיד הרים החמור את שני רגליו האחוריות כשהוא נעמד על הקדמיות,
ובעט בעיטה כפולה בבלעם האכזר העשוי ללא חת,
מציל הנואשים וגיבור המיואשים.
בלעם נחבט בעץ, נפל ומת.
"למה הרגת אותי?" שאל בלעם המת את החמור.
"אני לא יכול לענות לך," אמר החמור.
"למה לא?" שאל שוב בלעם.
"כי חמורים לא מדברים, אהבל," אמר החמור
והתרחק משם.