ניתן לומר שאני אדם שאוהב להשתמש בשפה גבוהה כי באתי מבית טוב,
או כי כל השאר אוהבים לכתוב ככמו מטומטמים...
מבלי להאריך במילים, אני כותב את זה כך למראית עין, או שפשוט
זה מה שאני אוהב לעשות. האהבה שלי לשפה העברית התקנית לא ככה
סתם, ככה אימא שלי חינכה וגידלה אותי ומאז היא מתפארת בזה שאני
תיקנתי את המורה שלי לעברית באחד הימים הראשונים בכיתה א' או
בבית הספר, מי זוכר מתי זה קרה... אבל זה דבר שאותו אני שומע
מאז ימי בית הספר המוקדמים וך גם כאשר חברים מגיעים אליי הביתה
לסשן של צפייה בסדרות טלוויזיה תוך אכילת מטעמים מן המטבח
הביתי שלי, מה לעשות, אני אדם חברותי שאוהב לארח ואוהב לבשל.
אך לא בזה באתי לדון...
הכפיתיות שלי לשפה באה  משום שזהו הבית שבו גדלתי, בית בו
מדברים בעברית גבוהה ותקנית.

לפחות ככה אינני מדבר ליד חברי או אנשים בעבודה... הייתי יכול
להיות מקור ללעג בקרבם... ליד החברים אני בנאדם שונה, אחד כזה
ישראלי אסלי. שאומר עשר שקל, למלות, מתתי ומקפיד לא להשתמש
נכונה בבאותיות אית"ן כי מי שם לב לזה חוץ מחברה שלי שגם ככה
נפרדה ממני לפני שבוע...

ואיך מסיימים פה בעצם? תכלס אנל'א יודע. הרי כל הזמן דיברתי פה
בעברית גבוהה שזה קצת נמאס לא? אז מעכשיו אני מפסיק עם זה...
אך באמת שעברית גבוהה היא הכל ולא כלום. היא ייסוד הקיום שלנו
כישראלים על האדמה הזו, אנשים רבים עמלו כדי להתאים את השפה
ליום-יום שלנו אז לא נקיר להם תודה? אבל בכל זאת אם אברהם
(ההוא מן התנ"ך) יגיע לכאן נוכל לתקשר איתו באותה שפה, עם
הבדלים קלים אך זוהי אותה השפה. בהנחה שבתנ"ך דיברו בעברית ולא
רק כתבו בעברית...