היא גמרה אומר לאכול את כל הצלחת,
ולא להשאיר כלום
לא, לא את הצלחת עצמה,
אלא את מה שבתוך הצלחת
ומה הייתה בתוך הצלחת? דייסה
וזו לא הייתה ממש צלחת, אלא קערה בינונית

היא רצתה דייסה כמו שהיא הייתה תינוקת,
בשנות השבעים
אימא שלה הייתה מכינה לה דייסה מ-סולת,
עם קצת קינמון
ככה היא רצתה את האוכל שלה,
בצורת דייסה עם קינמון
כדי לנסות להרגיש כמו שהיא הייתה תינוקת,
ואולי זה יעזור לדיכאון ולתסביכים שלה,
הרי פעם הכול היה נורא פשוט

היא אפילו קנתה סינר
סינר שאוכלים אתו
יש סינר לכל מיני עבודות בית, מלאכה ותעשייה,
אבל היא קנתה סינר שאוכלים אתו
היא ישבה לשולחן ואכלה את הדייסה בלי שום דבר בצד
כמו שהיא הייתה תינוקת, כמו שאימא שלה האכילה אותה

ופתאום צפו להן הרבה זיכרונות מהילדות המוקדמת שלה,
והיא בכתה
היא בכתה על אימא שלה שכבר לא איתה, שהלכה לעולמה
היא בכתה על אבא שלה, שהשתנה, ועזב אותה
היא בכתה על האחים ואחיות שלה שכבר לא מתייחסים אליה
היא בכתה שאין לה ילדים משלה
היא בכתה על זה שהיא גרה בדירה שכורה שלא ממש שלה
היא בכתה על זה שהיא גרה בשיכונים,
ולא בבית פרטי בשכונת סמטאות כמו פעם, עם חצר ועץ לימונים
היא בכתה כי כילדה קטנה היו לה הרבה חברות וחברים,
ועכשיו הם לא אמתיים, הם מלאים אינטרסים
היא בכתה כי פעם היא חשבה שהעולם טוב,
ועכשיו היא מבינה שהוא קשה
היא בכתה כי פעם היא חשבה שהאנשים טובים,
ועכשיו היא מבינה שהם רעים
היא בכתה כי מאז פגעו בה, ושיעבדו אותה תמורת זכותה לחיות
היא בכתה כי היא גילתה מאז שהעולם מאוד ציני ואכזרי ומלא
אלימות
היא בכתה כי אף-אחד לא מקבל אותה כמו שהיא
היא בכתה כי כולם מאשימים אותה ב-מה שהיא
היא בכתה כי כולם רוצים לנצל אותה בגלל מי שהיא
היא בכתה בגלל שהיא מי שהיא,
ולא התינוקת שהיא הייתה.