קירות לבנים, מאוד שקט,
דבר לא זז, אולי האוויר
יש רעש רדיו, לא שומעים צלילים
שומעים ביטים וגיטרות,
מאוד צמאים
היא יושבת, היא יושבת, היא יושבת,
על הרצפה הקרה ומשחקת באצבעות הרגליים שלה
כי דבר לא קרה, ועד שיקרה, היא בהמתנה
היא יושבת, היא יושבת, ומתעניינת
רק כשהשדרן מדבר
בין שיר לשיר,
כולם טובים, כולם לעוסים,
את כולם שמעו כולם לפני הרבה מאוד זמן.
מה,
לא ידעת שאתה אבא? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.